כהן יעקב נ' אריקרן בע"מ

החלטה

בקשה להסרת עיקול – היא הבקשה שלפני.

הסרת העיקול התבקשה לאחר שהמחלוקת בין הצדדים עם מתן פסק בורר ולאחר שהמבקשת שילמה לטענתה את מלוא הסכום בו חויבה בפסק הדין; משכך אין עוד מקום להשארת העיקול שנועד להבטחת סכום פסק הדין, שכאמור שולם לשיטת המבקשת.

עם הגשת הבקשה ומשהובאה לעיוני, ציינתי בהחלטה מיום 17.6.10 כי לכאורה נראה שיש מקום להעתר לבקשה אך "למען הזהירות" הוריתי לקבל את תגובת המשיב.

המשיב התנגד לבקשה והבהיר כי אמנם קיבל מהמבקשת המחאה על סך של 554,814.16 ₪ אולם לשיטתו נותרה יתרת חוב בסך 22,156 ₪, שעל המבקשת להשלים ומאחר שהיא מסרבת לעשות כך הרי שלא רק שאין להסיר את העיקול מהמקרקעין אלא שיש לפעול למימוש העיקול.

המשיב פרט את אופן חישוביו ולטענתו (סעיף 6 לתגובתו) מגיעה לו "יתרה לתשלום 22,156 ₪".

אומר כבר כי ביום 1.9.10 הוריתי לצדדים לנסות ולגשר על פני הפער הזעום (פער של כ-4%) שנותר בין הצדדים וזאת לאחר ששולם סך של-554,814.16 ₪.

הצדדים הודיעו כי לא עלה בידם לגשר על עמדותיהם וכל צד נותר בטענותיו ומשכך נדרשתי לקרוא את חישוביהם, טענותיהם, והמספרים המופיעים בהם, כך גם עיינתי בנספחים לרבות פסק הבורר וההחלטות והגעתי למסקנה כי אני מקבלת את עמדת המבקשת כמפורט בתשובתה מיום 19.7.10 ואני קובעת כי עם תשלום הסכום של 554,814.16 ש"ח ששולם בהמחאה בנקאית ונפרע – קיימה המבקשת את חיוביה על פי פסק הבורר שאושר.

במסגרת זו, מצאתי לציין בין השאר כי למסקנה האמורה הגעתי לאחר שקבלתי את עמדת המבקשת כי אין לחייב את המבקשת בתשלום ההוצאות שהוטלו על המשיב בהליך שנקט לביטול פסק בורר – ובו נדחתה בקשתו (ה"פ 1135/09), כן קבלתי את אופן חישוב ההצמדה והריבית בקשר ל'פקדון אורן' שחולק לתשלומים (כמפורט בהסברי המבקשת בסעיף 21); אני גם מקבלת את המועד שבו נמסרה ההמחאה למשיב (13.5.10) ולא כנטען על ידי המשיב.

לאור התוצאה לא ראיתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות נוספות, הגם שנאלצתי לעיין במסמכים הרבים.

בהתאם להחלטה שלעיל, אני מורה להסיר את העיקול שהוטל במסגרת בש"א 3814/09 על הנכס הידוע כגוש 6955 חלקה 840 כמבוקש.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: